מבוא
ראיתי את נועם הא
אני שומע קול מוכר הקורא לי מפעם לפעם.
ער ומביט לראות, מיהו זה המדבר.
קולו רך אך חמור, דמותו כה יפה!
סובל עונשים ונושא סבל רב, מלוטף בידו האוהבת.
אז הבנתי שזהו האל הכול יכול שבו נאבקתי.
שונא את עצמי, בחרטה רבה, חושב על אשר עשיתי.
מושחת עמוקות, ללא אנושיות, עתה רואה אני את האמת.
בהתחלה חדשה, שואף לחיים אמיתיים, למלא את חובתי.
למעמד, מתחרה באלוהים, אני שפל ונחות.
אלוהים הוא עדיין אלוהים – אני כה בור ונבער.
טיפש וגאה מכדי להכיר את עצמי האמיתי.
הייתי חסר בושה ונבוך. ליבי מלא חרטה.
אני שונא את עצמי, לא יודעלְמה לי לחיות.
השטן רמס אותי שנים כה רבות, לנבזה הייתי.
מורעל על ידי השטן, האנושות אבדה.
אם לא אשתנה ולא איוולד מחדש, לא יהיו לי חיי אמת.
טבע מושחת מטרידני, שירותי הוא עדיין לשווא.
בור באשר לאלוהים, מלא תפיסות שגויות, איך לא אתנגד?
אלוהים שופט אותי, בשל מרדנותי ורשעותי
ראיתי את האהבה האמיתית של הייסורים והמשפט.
אלוהים הוא צודק, אני משוכנע לגמרי. אני מתייצב מולו פנים אל פנים.
הישועה המעשית של אלוהים מסייעת לי ללכת עד כה.
ממשיות האל וכל-יכולּתו התגלתה במלואה לאדם.
מתוך חיים באור, אני מכיר את אלוהים וראיתי את הנועם שלו.
נחוש למלא את חובתי, ארַצה ואוהַב את אלוהים.
מתוך "עקבו אחר השה ושירו שירים חדשים"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה