אהבתו של אלוהים | ריקוד בלט "לולא הושיעני אלוהים"

לולא הושיעני אלוהים

לולא הושיעני אלוהים, הייתי נע ונד בעולם,
נאבק קשות וכאוב בחטא, כל יום עגום, חסר תקוה.
לולא הושיעני אלוהים, הייתי עדיין נדרס ברגליו של השטן,
לכוד בחטא ובהנאותיו, בור באשר למה שיהיו חיי.
לולא הושיעני אלוהים, הייתי כאן היום בלי ברכותיי,
מבלי דעת למה להמשיך לחיות או מהי משמעות חיינו.
לולא הושיעני אלוהים, הייתי עדיין מבולבל באמונתי,
מעביר את ימיי בחלל ריק, לא אדע במי אתן אמונתי.
סוף סוף הבנתי, שידי אלוהים האוהבות אוחזות בידיי בהולכנו.
לעולם לא אתעה בדרכי, כי במסלול הנפלא הזה אשאר.
סוף סוף הבנתי את כוונת אלוהים ורצינותו כלפי האדם.
רשמים כוזבים הוסרו לחלוטין, את בשרי ואת נשמתי לאלוהים אתן.

לולא הושיעני אלוהים, הייתי כאן היום בלי ברכותיי,
מבלי דעת למה להמשיך לחיות או מהי משמעות חיינו.
לולא הושיעני אלוהים, הייתי עדיין מבולבל באמונתי,
מעביר את ימיי בחלל ריק, לא אדע במי אתן אמונתי.
סוף סוף הבנתי, שידי אלוהים האוהבות אוחזות בידיי בהולכנו.
לעולם לא אתעה בדרכי, כי במסלול הנפלא הזה אשאר.
סוף סוף הבנתי את כוונת אלוהים ורצינותו כלפי האדם.
רשמים כוזבים הוסרו לחלוטין, את בשרי ואת נשמתי לאלוהים אתן.

מתוך "לכו בעיקבות השה ושירו שירים חדשים"


הברק ממזרח, כנסיית האל הכול יכול נוסדה בעקבות הופעתו ועבודתו של האל הכול יכול, הביאה השנייה של ישוע אדוננו, המשיח של אחרית הימים. החברים בכנסייה הם אלה המקבלים את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים, והנכבשים וניצלים באמצעות דבריו. האל הכול יכול ייסד את הכנסייה לבדו והוא שמנהיג אותה כרועה. היא במפורש לא נוסדה על ידי אדם. המשיח הוא האמת, הדרך והחיים. צאנו של אלוהים שומעות בקולו של אלוהים. כל עוד תקראו את דברי האל הכול יכול, תבינו שאלוהים אכן הופיע.

אלוהים הוא ההתחלה והסוף

אלוהים הוא ההתחלה והסוף

אלוהים הוא ההתחלה,

אלוהים הוא ההתחלה,

אלוהים הוא ההתחלה,

והסוף,

והסוף,

והסוף.

אלוהים הוא הזורע,

אלוהים הוא הזורע,

אלוהים הוא הזורע,

והקוצר (הקוצר).

אלוהים הוא ההתחלה והסוף;

אלוהים הוא הזורע והקוצר.

אלוהים הוא ההתחלה והסוף;

אלוהים הוא הזורע והקוצר.

אלוהים הוא ההתחלה והסוף;

אלוהים הוא הזורע והקוצר.

אלוהים מתגלם כבשר ודם במפורש כדי לבשר על עידן חדש,

וכמובן, כשהוא מבשר עידן חדש, הוא סיים את העידן הקודם באותו רגע.

אלוהים הוא ההתחלה (אלוהים הוא ההתחלה) והסוף (והסוף),

הוא עצמו מבצע את עבודתו ולפיכך

הוא עצמו מוכרח גם לסיים את העידן הקודם.

זוהי ההוכחה לכך שהוא מביס את השטן (מביס את השטן) וכובש את העולם.

ההוכחה לכך שהוא כובש את העולם. הא! הא! הא! הא!

בכול פעם שהוא עצמו עובד בקרב בני האדם, זוהי תחילתו של קרב חדש.

ללא תחילת העבודה החדשה, לא היה כמובן סיכום של העבודה הישנה.

ואם אין סיכום של העבודה הישנה, זוהי הוכחה לכך שהקרב עם השטן,

שהקרב עם השטן טרם הגיע לסיומו. (הא!)

רק אם אלוהים עצמו בא אל קרבם של בני האדם ומבצע עבודה חדשה,

יכול האדם להשתחרר מתחומו של השטן, תחומו של השטן,

ולזכות בחיים חדשים, בחיים חדשים והתחלה חדשה.

שאם לא כן, האדם יחיה לנצח בעידן

הישן ותחת השפעתו של השטן,

ותחת השפעתו של השטן. הא! הא! הא! הא!

בכול עידן שמנחה אלוהים, משוחרר חלק מבני האדם

וכך מתקדם האדם יחד עם עבודתו של אלוהים לעבר עידן חדש.

ניצחונו של אלוהים הוא ניצחון לכול חסידיו.

ניצחונו של אלוהים הוא ניצחון לכול חסידיו.

בכול עידן שמנחה אלוהים, משוחרר חלק מבני האדם

וכך מתקדם האדם יחד עם עבודתו של אלוהים לעבר עידן חדש.

ניצחונו של אלוהים הוא ניצחון לכול חסידיו.

ניצחונו של אלוהים הוא ניצחון לכול חסידיו.

אלוהים הוא ההתחלה והסוף

אלוהים הוא הזורע והקוצר

מתוך ״הדבר מופיע בבשר״

הברק ממזרח, כנסיית האל הכול יכול נוסדה בעקבות הופעתו ועבודתו של האל הכול יכול, הביאה השנייה של ישוע אדוננו, המשיח של אחרית הימים. החברים בכנסייה הם אלה המקבלים את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים, והנכבשים וניצלים באמצעות דבריו. האל הכול יכול ייסד את הכנסייה לבדו והוא שמנהיג אותה כרועה. היא במפורש לא נוסדה על ידי אדם. המשיח הוא האמת, הדרך והחיים. צאנו של אלוהים שומעות בקולו של אלוהים. כל עוד תקראו את דברי האל הכול יכול, תבינו שאלוהים אכן הופיע.

מזמורי דברי האלוהים | האמת היא האמרה הנשגבת ביותר של החיים

מזמור דברי האלוהים

האמת היא האמרה הנשגבת ביותר של החיים

I

"אמת" היא האמרה האמיתית ביותר של החיים,

והנשגבת מכולן בקרב האנושות כולה.

היא נקראת "אמרת החיים", בשל היותה, בשל היותה...

בשל היותה בקשת האל מהאדם,

ועבודתו הנעשית על ידו ישירות.

זו לא אמרה שמסכמת משהו אחר,

גם לא ציטוט ממילותיו של מישהו גדול.

היא אמירה לאנושות

של אדון עולם, שליט האדמה והשמיים.

II

אלה אינן כמה מילים אשר סוכמו בידי האנושות,

אלא טבע חייו של האל, אלוהים בעצמו.

כך שזאת האמרה "הנעלה ביותר של החיים."

לעסוק באמת זה למלא את חובתו של האדם,

ולספק את רצונו ודרישתו של אלוהים.

זו לא אמרה שמסכמת משהו אחר,

גם לא ציטוט ממילותיו של מישהו גדול.

היא אמירה לאנושות

של אדון עולם, שליט האדמה והשמיים.

III

המהות של "דרישתו" היא האמיתית מכל האמיתות,

ולא סתם תורה ריקה, בלתי ניתנת להשגה.

זו לא אמרה שמסכמת משהו אחר,

גם לא ציטוט ממילותיו של מישהו גדול.

היא אמירה לאנושות

של אדון עולם, שליט האדמה והשמיים.

זו לא אמרה שמסכמת משהו אחר,

גם לא ציטוט ממילותיו של מישהו גדול.

היא אמירה לאנושות

של אדון עולם, שליט האדמה והשמיים.

מתוך ״הדבר מופיע בבשר״

הברק ממזרח, כנסיית האל הכול יכול נוסדה בעקבות הופעתו ועבודתו של האל הכול יכול, הביאה השנייה של ישוע אדוננו, המשיח של אחרית הימים. החברים בכנסייה הם אלה המקבלים את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים, והנכבשים וניצלים באמצעות דבריו. האל הכול יכול ייסד את הכנסייה לבדו והוא שמנהיג אותה כרועה. היא במפורש לא נוסדה על ידי אדם. המשיח הוא האמת, הדרך והחיים. צאנו של אלוהים שומעות בקולו של אלוהים. כל עוד תקראו את דברי האל הכול יכול, תבינו שאלוהים אכן הופיע.

כיצד עליכם לגשת למשימתכם העתידית

הברק ממזרח | כיצד עליכם לגשת למשימתכם העתידית 

האם אתם יכולים לבטא את טבעו של אלוהים של העידן הנוכחי באופן שיש לו חשיבות לעידן הזה? האם אתם יכולים לתאר בפירוט את טבעו של אלוהים, באמצעות האופן שבו חוויתם את עבודתו של אלוהים? כיצד אתם יכולים לתאר אותו כראוי, באופן נאות, כך שבני אדם אחרים יוכלו ללמוד על החוויות שלכם? כיצד תעבירו הלאה את התובנות והחוויות שלכם אל המאמינים העלובים, האומללים והאדוקים שרעבים וצמאים לצדק וממתינים לכם שתרעו אותם כצאן? אילו טיפוסים ממתינים שתרעו אותם? האם אתם יכולים להעלות בדעתכם? האם אתם מודעים לעול שאתם נושאים על כתפיכם, לשליחותכם ולאחריותכם? איפה תחושת השליחות ההיסטורית שלכם? כיצד תשרתו כמדריכים לעידן הבא? האם יש לכם תחושה חזקה של מדריכים? כיצד תסבירו את אדון הכל? האם הוא באמת אדון כל היצורים החיים וכל החומר בעולם? אילו תוכניות יש לכם להתקדמות של שלב העבודה הבא? כמה בני אדם מחכים לכם שתרעו אותם? האם המטלה שהוטלה עליכם כבדת משקל? בני האדם האלה אומללים, עלובים, עיוורים ואובדים המייללים בחשכה, "איפה הדרך?" כמה הם משתוקקים שהאור ירד אליהם כמו כוכב נופל ויפזר את כוחות החושך שדיכאו את בני האדם מזה שנים כה רבות. מי יודע באיזה קוצר רוח הם מייחלים לכך, ועד כמה הם משתוקקים לכך יומם ולילה? בני האדם האלה, אשר סובלים עמוקות, נותרים כלואים במרתפי החשכה, ללא תקווה להשתחרר, אפילו ביום שבו האור יאיר. מתי הם יפסיקו לבכות? הנפשות השבריריות האלה שמעולם לא זכו למנוח בהחלט סובלות מאוד. החבלים חסרי הרחמים וההיסטוריה הקפואה במקומה בודדו אותם. מי שמע אי-פעם את יללותיהם? מי ראה אי-פעם את פניהם האומללים? האם אי-פעם חשבתם כמה צער וחרדה שוכנים בלבו של אלוהים? כיצד הוא יכול לראות את האנושות התמימה שהוא ברא במו ידיו סובלת כאלה עינויים? אחרי הכל, האנושות היא אותם יצורים חסרי מזל שהורעלו. על אף שהם שרדו עד היום הזה, מי היה מעלה בדעתו שהשטן הרעיל אותם זה מכבר? האם שכחתם שאתם נמנים על הקורבנות? מתוך אהבתכם לאלוהים, אתם לא מוכנים לחתור להושיע את הניצולים? האם אתם לא מוכנים להתאמץ ככל יכולתכם כדי לגמול לאלוהים, שאוהב את האנושות כילדיו? כיצד אתם מפרשים את היותכם כלים המשתמשים את אלוהים כדי לחיות את חייכם יוצאי הדופן? האם אתם באמת נחושים ובטוחים מספיק כדי להביא לידי ביטוי חיים של אדם אדוק שמשרת את אלוהים?

האמירה העשרים

הברק ממזרח | האמירה העשרים 

השפע בביתי רב מספור ובלתי-נתפס, אך האדם מעולם לא בא אליי כדי ליהנות ממנו. הוא לא מסוגל ליהנות ממנו לבדו וגם לא מסוגל להתגונן בכוחות עצמו. במקום זאת, הוא תמיד שם את מבטחו באחרים. מבין כל בני האדם שאני מתבוננן בהם, איש מעולם לא חיפש אותי במכוון ובאופן ישיר. כל בני האדם מתייצבים בפניי לאחר שאחרים דחקו בהם לעשות זאת – הם נוהים אחר הרוב ולא רוצים לשלם את המחיר או להקדיש את הזמן כדי להעשיר את חייהם. לכן אין אף אדם שאי-פעם חי במציאות, וכל בני האדם חיים חיים ללא משמעות. משום האורחות והמנהגים ארוכי השנים של האדם, גופם של כל בני האדם רווי בריח האדמה הארצית. כתוצאה מכך, האדם הפך לאדיש; הוא שווה נפש לנוכח חורבן העולם, ובמקום זאת, הוא מתעסק בהנאה בעולם הקפוא הזה. חיי האדם חסרים כל חמימות ונעדרים כל טעם אנושי או אור, אך הוא התרגל לכך והוא מעביר חיים שלמים ללא ערך שבהם הוא נחפז אנה ואנה מבלי להשיג דבר. יום המוות הולך וקרב כהרף עין, והאדם ימות מוות מר. בעולם הזה, הוא מעולם לא השיג דבר או זכה בדבר – הוא רק בא בחופזה ועוזב בחופזה. איש מבני האדם שאני משקיף עליהם מעולם לא הביא דבר או לקח דבר, ולכן האדם מרגיש שהעולם לא הוגן. אולם איש לא מוכן להסתלק מהר יותר. בני האדם סתם מחכים ליום שבו ההבטחה שלי מהשמיים תרד פתאום אל בני האדם ותאפשר להם לחזות שוב בדרך לחיי נצח כשהם סוטים מדרך הישר. לכן האדם מפתח קיבעון לכל מעשה ופעולה שלי כדי לראות אם אני באמת מקיים את מה שהבטחתי לו. כשהוא בעיצומם של סבל או מכאוב עצום, או כשהוא עובר ניסיונות ועומד להיכשל, האדם מקלל את יום הולדתו ומייחל להיחלץ מצרותיו ולעבור למקום אידאלי אחר. אולם, עם חלוף הניסיונות, האדם מתמלא שמחה. הם מברך על יום הולדתו על פני האדמה ומבקש שאברך את יום הולדתו. באותו רגע, האדם כבר לא מזכיר את השְבועות של העבר מפחד עז שהמוות יבוא אליו בשנית. כשידיי מרוממות את העולם, בני האדם רוקדים בשמחה ומפסיקים להיות עצובים וכולם נתלים בי. כשאני מכסה את פניי בידיי ומבריח את בני האדם אל מתחת לאדמה, הם מיד חווים קוצר נשימה והם בקושי מסוגלים לשרוד. הם כולם קוראים אליי בפחד עז שאשמיד אותם, משום שהם כולם רוצים לחזות ביום שבו אזכה לכבוד. האדם הופך את יומי ליסוד קיומו, והאנושות שרדה עד היום רק מפני שבני האדם מחכים בשקיקה ליום שבו כבודי יגיע. הברכה שגזרתי היא שמי שנולד באחרית הימים הוא מאלה שהתמזל מזלם לחזות בכל כבודי.