דבר אלוהים | 'הפסיקו את השירות הדתי'

מבוא

דבר אלוהים | 'הפסיקו את השירות הדתי'

האל הכול יכול אומר, "נכון להיום, אלוהים יהפוך למושלמים באופן רשמי את בני האדם שאין להם תפיסות דתיות, שמוכנים להשליך את האישיות הישנה שלהם, ואשר פשוט נשמעים לאלוהים, והוא יהפוך למושלמים את בני האדם שכמהים אל דבר האל. בני האדם האלה צריכים לקום על רגליהם ולשרת את אלוהים.

אהבתו של אלוהים | ריקוד בלט "לולא הושיעני אלוהים"

לולא הושיעני אלוהים

לולא הושיעני אלוהים, הייתי נע ונד בעולם,
נאבק קשות וכאוב בחטא, כל יום עגום, חסר תקוה.
לולא הושיעני אלוהים, הייתי עדיין נדרס ברגליו של השטן,
לכוד בחטא ובהנאותיו, בור באשר למה שיהיו חיי.
לולא הושיעני אלוהים, הייתי כאן היום בלי ברכותיי,
מבלי דעת למה להמשיך לחיות או מהי משמעות חיינו.
לולא הושיעני אלוהים, הייתי עדיין מבולבל באמונתי,
מעביר את ימיי בחלל ריק, לא אדע במי אתן אמונתי.
סוף סוף הבנתי, שידי אלוהים האוהבות אוחזות בידיי בהולכנו.
לעולם לא אתעה בדרכי, כי במסלול הנפלא הזה אשאר.
סוף סוף הבנתי את כוונת אלוהים ורצינותו כלפי האדם.
רשמים כוזבים הוסרו לחלוטין, את בשרי ואת נשמתי לאלוהים אתן.

לולא הושיעני אלוהים, הייתי כאן היום בלי ברכותיי,
מבלי דעת למה להמשיך לחיות או מהי משמעות חיינו.
לולא הושיעני אלוהים, הייתי עדיין מבולבל באמונתי,
מעביר את ימיי בחלל ריק, לא אדע במי אתן אמונתי.
סוף סוף הבנתי, שידי אלוהים האוהבות אוחזות בידיי בהולכנו.
לעולם לא אתעה בדרכי, כי במסלול הנפלא הזה אשאר.
סוף סוף הבנתי את כוונת אלוהים ורצינותו כלפי האדם.
רשמים כוזבים הוסרו לחלוטין, את בשרי ואת נשמתי לאלוהים אתן.

מתוך "לכו בעיקבות השה ושירו שירים חדשים"


הברק ממזרח, כנסיית האל הכול יכול נוסדה בעקבות הופעתו ועבודתו של האל הכול יכול, הביאה השנייה של ישוע אדוננו, המשיח של אחרית הימים. החברים בכנסייה הם אלה המקבלים את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים, והנכבשים וניצלים באמצעות דבריו. האל הכול יכול ייסד את הכנסייה לבדו והוא שמנהיג אותה כרועה. היא במפורש לא נוסדה על ידי אדם. המשיח הוא האמת, הדרך והחיים. צאנו של אלוהים שומעות בקולו של אלוהים. כל עוד תקראו את דברי האל הכול יכול, תבינו שאלוהים אכן הופיע.

הברק ממזרח | השפעתה של תפילת אמת

מזמור דברי האלוהים
השפעתה של תפילת אמת

I
לך, בכנות,
והתפלל להיפטר מהונאה בעומק לבבך.
שא תפילה, להיטהר. תפילה, למגע האל.
אז טבעך עוד ישתנה.
טבעו של האדם משתנה עם תפילתו.
ככל שרוח האל תנוע בו, כך יישמע,
יותר יפעל מיוזמתו.
וליבו בהדרגה יטוהר בזכות תפילת אמת.
II
חיי רוח אמיתיים הם חיי תפילה,
חיים מבורכים במגע האל.
כשתחוש מגע האל,
ככה תשתנה וטבעך יכול להשתפר.
טבעו של האדם משתנה עם תפילתו.
ככל שרוח האל תנוע בו, כך יישמע,
יותר יפעל מיוזמתו.
וליבו בהדרגה יטוהר בזכות תפילת אמת.
III
חיים שלא בורכו במגע רוח האל,
אין בהם מאום יותר מדת.
אך כשהאל נותן לך אור, ומגע תדיר,
אז תחיה חיים רוחניים.
טבעו של האדם משתנה עם תפילתו.
ככל שרוח האל תנוע בו, כך יישמע,
יותר יפעל מיוזמתו.
וליבו בהדרגה יטוהר בזכות תפילת אמת.
יטוהר בזכות תפילת אמת.

מתוך 'הדבר מופיע בבשר'

הברק ממזרח, כנסיית האל הכול יכול נוסדה בעקבות הופעתו ועבודתו של האל הכול יכול, הביאה השנייה של ישוע אדוננו, המשיח של אחרית הימים. החברים בכנסייה הם אלה המקבלים את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים, והנכבשים וניצלים באמצעות דבריו. האל הכול יכול ייסד את הכנסייה לבדו והוא שמנהיג אותה כרועה. היא במפורש לא נוסדה על ידי אדם. המשיח הוא האמת, הדרך והחיים. צאנו של אלוהים שומעות בקולו של אלוהים. כל עוד תקראו את דברי האל הכול יכול, תבינו שאלוהים אכן הופיע.

אלוהים הוא ההתחלה והסוף

אלוהים הוא ההתחלה והסוף

אלוהים הוא ההתחלה,

אלוהים הוא ההתחלה,

אלוהים הוא ההתחלה,

והסוף,

והסוף,

והסוף.

אלוהים הוא הזורע,

אלוהים הוא הזורע,

אלוהים הוא הזורע,

והקוצר (הקוצר).

אלוהים הוא ההתחלה והסוף;

אלוהים הוא הזורע והקוצר.

אלוהים הוא ההתחלה והסוף;

אלוהים הוא הזורע והקוצר.

אלוהים הוא ההתחלה והסוף;

אלוהים הוא הזורע והקוצר.

אלוהים מתגלם כבשר ודם במפורש כדי לבשר על עידן חדש,

וכמובן, כשהוא מבשר עידן חדש, הוא סיים את העידן הקודם באותו רגע.

אלוהים הוא ההתחלה (אלוהים הוא ההתחלה) והסוף (והסוף),

הוא עצמו מבצע את עבודתו ולפיכך

הוא עצמו מוכרח גם לסיים את העידן הקודם.

זוהי ההוכחה לכך שהוא מביס את השטן (מביס את השטן) וכובש את העולם.

ההוכחה לכך שהוא כובש את העולם. הא! הא! הא! הא!

בכול פעם שהוא עצמו עובד בקרב בני האדם, זוהי תחילתו של קרב חדש.

ללא תחילת העבודה החדשה, לא היה כמובן סיכום של העבודה הישנה.

ואם אין סיכום של העבודה הישנה, זוהי הוכחה לכך שהקרב עם השטן,

שהקרב עם השטן טרם הגיע לסיומו. (הא!)

רק אם אלוהים עצמו בא אל קרבם של בני האדם ומבצע עבודה חדשה,

יכול האדם להשתחרר מתחומו של השטן, תחומו של השטן,

ולזכות בחיים חדשים, בחיים חדשים והתחלה חדשה.

שאם לא כן, האדם יחיה לנצח בעידן

הישן ותחת השפעתו של השטן,

ותחת השפעתו של השטן. הא! הא! הא! הא!

בכול עידן שמנחה אלוהים, משוחרר חלק מבני האדם

וכך מתקדם האדם יחד עם עבודתו של אלוהים לעבר עידן חדש.

ניצחונו של אלוהים הוא ניצחון לכול חסידיו.

ניצחונו של אלוהים הוא ניצחון לכול חסידיו.

בכול עידן שמנחה אלוהים, משוחרר חלק מבני האדם

וכך מתקדם האדם יחד עם עבודתו של אלוהים לעבר עידן חדש.

ניצחונו של אלוהים הוא ניצחון לכול חסידיו.

ניצחונו של אלוהים הוא ניצחון לכול חסידיו.

אלוהים הוא ההתחלה והסוף

אלוהים הוא הזורע והקוצר

מתוך ״הדבר מופיע בבשר״

הברק ממזרח, כנסיית האל הכול יכול נוסדה בעקבות הופעתו ועבודתו של האל הכול יכול, הביאה השנייה של ישוע אדוננו, המשיח של אחרית הימים. החברים בכנסייה הם אלה המקבלים את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים, והנכבשים וניצלים באמצעות דבריו. האל הכול יכול ייסד את הכנסייה לבדו והוא שמנהיג אותה כרועה. היא במפורש לא נוסדה על ידי אדם. המשיח הוא האמת, הדרך והחיים. צאנו של אלוהים שומעות בקולו של אלוהים. כל עוד תקראו את דברי האל הכול יכול, תבינו שאלוהים אכן הופיע.

להסיר את הכישוף | ‘האם דברי האל קיימים מחוץ לכתבי הקודש?’

 ישנם אנשים דתיים שמאמינים שכל דברי האל ומעשיו נמצאים בכתבי הקודש, ושאין דברים ומעשים נוספים של אלוהים מלבד אלו שנמצאים בכתבי הקודש. האם תפיסה כזאת מתיישבת עם האמת? בכתבי הקודש נאמר, "ויש גם מעשים אחרים שישוע עשה, ואילו נכתב כל אחד ואחד בהם, אני סבור שאפילו העולם עצמו לא יכול היה להכיל את הספרים הנכתבים" (יוחנן כ"א 25). האל הכול יכול אומר, "מה שאלוהים הינו הוא דבר בלתי נדלה ובלתי מוגבל עד אין קץ. ...אל תתחמו את אלוהים שוב בספרים, במילים או באמירותיו מן העבר. יש רק מילה אחת המאפיינת את עבודתו של אלוהים – חדשה. הוא לא אוהב לצעוד באותם נתיבים או לחזור על עבודתו, ויתרה מזאת, הוא לא רוצה שבני האדם יעבדו אותו בכך שהם יתחמו אותו לטווח מסוים. זה טבעו של אלוהים" (הדבר מופיע בבשר).

הברק ממזרח, כנסיית האל הכול יכולנוסדהבעקבות הופעתו ועבודתו של האל הכול יכול, הביאה השנייה של ישוע אדוננו, המשיח של אחרית הימים. החברים בכנסייה הם אלה המקבלים את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים, והנכבשים וניצלים באמצעות דבריו. האל הכול יכול ייסד את הכנסייה לבדו והוא שמנהיג אותה כרועה. היא במפורש לא נוסדה על ידי אדם. המשיח הוא האמת, הדרך והחיים. צאנו של אלוהים שומעות בקולו של אלוהים. כל עוד תקראו את דברי האל הכול יכול, תבינו שאלוהים אכן הופיע.

להסיר את הכישוף | ‘האם אמונה בכתבי הקודש שקולה לאמונה באלוהים?’

רוב הכמרים והבכירים של העולם הדתי מאמינים שכתבי הקודש מייצגים את אלוהים, שאמונה באלוהים היא אמונה בכתבי הקודש, ושאמונה בכתבי הקודש היא אמונה באלוהים. הם מאמינים שאם מישהו מתרחק מכתבי הקודש הוא אינו יכול להיקרא מאמין, ושרק מי שנצמד לכתבי הקודש יכול להינצל ולהיכנס למלכות השמיים. האם כתבי הקודש מייצגים באמת את אלוהים? מהו בדיוק הקשר בין כתבי הקודש לאלוהים? האדון ישוע אמר, "אתם חוקרים את הכתובים, מפני שאתם חושבים שבהם יש לכם חיי נצח, והם מה שמעיד עליי. ואתם לא רוצים לבוא אליי כדי שיהיו לכם חיים" (יוחנן ה' 39-40). האל הכול יכול אומר, "אחרי הכל, מה חשוב יותר: אלוהים או כתבי הקודש? מדוע אלוהים חייב לעבוד על פי כתבי הקודש? האם ייתכן שאין לאלוהים זכות לחרוג מכתבי הקודש? האם אלוהים לא יכול להיפרד מכתבי הקודש ולעשות עבודה אחרת? מדוע ישוע ותלמידיו לא שמרו את השבת? ...עליכם לדעת מה בא קודם, אלוהים או כתבי הקודש! בהיותו אדון השבת, האם הוא לא יכול להיות גם אדונם של כתבי הקודש?" (הדבר מופיע בבשר).

הברק ממזרח, כנסיית האל הכול יכול נוסדה בעקבות הופעתו ועבודתו של האל הכול יכול, הביאה השנייה של ישוע אדוננו, המשיח של אחרית הימים. החברים בכנסייה הם אלה המקבלים את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים, והנכבשים וניצלים באמצעות דבריו. האל הכול יכול ייסד את הכנסייה לבדו והוא שמנהיג אותה כרועה. היא במפורש לא נוסדה על ידי אדם. המשיח הוא האמת, הדרך והחיים. צאנו של אלוהים שומעות בקולו של אלוהים. כל עוד תקראו את דברי האל הכול יכול, תבינו שאלוהים אכן הופיע.

להסיר את הכישוף | ‘האם ציות לכמרים ולבכירים זהה לציות לאלוהים?’

אלוהים מעיד באופן אישי על כל אדם שהוא ממנה או עושה בו שימוש. לכל הפחות, הם מקבלים את אישור עבודתה של רוח הקודש, מציגים את פירות עבודתה של רוח הקודש, ויכולים לסייע לאנשים שנבחרו על ידי אלוהים לקבל את אמצעי החיים והדרכה אמיתית. מכיוון שאלוהים צודק וקדוש, כל מי שהוא ממנה או עושה בו שימוש חייב לנהוג בהתאם לרצון האל. לכל הכמרים והבכירים מהעולם הדתי חסרים דבריו של אלוהים כעדות, וכמו כן חסר להם האישור של עבודתה של רוח הקודש. אם כן, כיצד ייתכן שכמרים ובכירים בעולם הדתי מונו באופן אישי על ידי אלוהים?

הברק ממזרח, כנסיית האל הכול יכול נוסדה בעקבות הופעתו ועבודתו של האל הכול יכול, הביאה השנייה של ישוע אדוננו, המשיח של אחרית הימים. החברים בכנסייה הם אלה המקבלים את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים, והנכבשים וניצלים באמצעות דבריו. האל הכול יכול ייסד את הכנסייה לבדו והוא שמנהיג אותה כרועה. היא במפורש לא נוסדה על ידי אדם. המשיח הוא האמת, הדרך והחיים. צאנו של אלוהים שומעות בקולו של אלוהים. כל עוד תקראו את דברי האל הכול יכול, תבינו שאלוהים אכן הופיע.

להסיר את הכישוף | ‘האם הכמרים והבכירים של העולם הדתי מונו באמת על ידי אלוהים?’

 אלוהים מעיד באופן אישי על כל אדם שהוא ממנה או עושה בו שימוש. לכל הפחות, הם מקבלים את אישור עבודתה של רוח הקודש, מציגים את פירות עבודתה של רוח הקודש, ויכולים לסייע לאנשים שנבחרו על ידי אלוהים לקבל את אמצעי החיים והדרכה אמיתית. מכיוון ש  אלוהים צודק וקדוש, כל מי שהוא ממנה או עושה בו שימוש חייב לנהוג בהתאם לרצון האל. לכל הכמרים והבכירים מהעולם הדתי חסרים דבריו של אלוהים כעדות, וכמו כן חסר להם האישור של עבודתה של רוח הקודש. אם כן, כיצד ייתכן שכמרים ובכירים בעולם הדתי מונו באופן אישי על ידי אלוהים?

הברק ממזרח, כנסיית האל הכול יכול נוסדה בעקבות הופעתו ועבודתו של האל הכול יכול, הביאה השנייה של ישוע אדוננו, המשיח של אחרית הימים. החברים בכנסייה הם אלה המקבלים את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים, והנכבשים וניצלים באמצעות דבריו. האל הכול יכול ייסד את הכנסייה לבדו והוא שמנהיג אותה כרועה. היא במפורש לא נוסדה על ידי אדם. המשיח הוא האמת, הדרך והחיים. צאנו של אלוהים שומעות בקולו של אלוהים. כל עוד תקראו את דברי האל הכול יכול, תבינו שאלוהים אכן הופיע.

להסיר את הכישוף | ‘האם דברי האל קיימים מחוץ לכתבי הקודש?’

ישנם אנשים דתיים שמאמינים שכל דברי האל ומעשיו נמצאים בכתבי הקודש, ושאין דברים ומעשים נוספים של אלוהים מלבד אלו שנמצאים בכתבי הקודש. האם תפיסה כזאת מתיישבת עם האמת? בכתבי הקודש נאמר, "ויש גם מעשים אחרים שישוע עשה, ואילו נכתב כל אחד ואחד בהם, אני סבור שאפילו העולם עצמו לא יכול היה להכיל את הספרים הנכתבים" (יוחנן כ"א 25). האל הכול יכול אומר, "מה שאלוהים הינו הוא דבר בלתי נדלה ובלתי מוגבל עד אין קץ. ...אל תתחמו את אלוהים שוב בספרים, במילים או באמירותיו מן העבר. יש רק מילה אחת המאפיינת את עבודתו של אלוהים – חדשה. הוא לא אוהב לצעוד באותם נתיבים או לחזור על עבודתו, ויתרה מזאת, הוא לא רוצה שבני האדם יעבדו אותו בכך שהם יתחמו אותו לטווח מסוים. זה טבעו של אלוהים" (הדבר מופיע בבשר).

הברק ממזרח, כנסיית האל הכול יכול נוסדה בעקבות הופעתו ועבודתו של האל הכול יכול, הביאה השנייה של ישוע אדוננו, המשיח של אחרית הימים. החברים בכנסייה הם אלה המקבלים את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים, והנכבשים וניצלים באמצעות דבריו. האל הכול יכול ייסד את הכנסייה לבדו והוא שמנהיג אותה כרועה. היא במפורש לא נוסדה על ידי אדם. המשיח הוא האמת, הדרך והחיים. צאנו של אלוהים שומעות בקולו של אלוהים. כל עוד תקראו את דברי האל הכול יכול, תבינו שאלוהים אכן הופיע.

הברק ממזרח | העבודה בעידן החוק

הברק ממזרח | העבודה בעידן החוק

העבודה שיהוה עשה בבני ישראל ביססה בקרב האנושות את מקורו הארצי של אלוהים, את המקום הקדוש שבו היה נוכח. הוא הגביל את עבודתו לבני ישראל. בתחילה, הוא לא עבד מחוץ לישראל. הוא בחר עם מתאים כדי להגביל את היקף עבודתו. ישראל הוא המקום שבו אלוהים ברא את אדם וחווה, ומאדמת המקום הזה ברא יהוה את האדם; זהו בסיס עבודתו על פני האדמה. בני ישראל, שהם צאצאיהם של נוח ושל אדם, היו היסוד לעבודתו של יהוה על פני האדמה.

בני אדם! התרוננו!

הברק ממזרח | בני אדם! התרוננו

באורי, בני האדם רואים שוב את האור. בדברי, בני האדם מוצאים דברים מהנים. באתי מהמזרח ושם נולדתי. כשכבודי מאיר, כל האומות מוארות, הכל נשטף באור, ודבר לא נותר בחושך. במלכות, חייהם של אנשי האל עם אלוהים הם מאושרים באופן שאין דומה לו. המים מרקדים לכבוד חייהם המבורכים של בני האדם, ההרים נהנים מהשפע של בני האדם. כל בני האדם מתאמצים, עובדים קשה ומפגינים נאמנות במלכותי. במלכות, אין עוד מרד, ואין עוד התנגדות. השמיים והארץ תלויים זה בזה, והאדם ואני קרובים ומרגישים תחושה עמוקה, דרך האושר שבחיים, כשאנחנו נשענים זה על זה... בעת הזו, אני מתחיל באופן רשמי את חיי השמימיים. השטן לא מתערב עוד, ובני האדם זוכים למנוחה. ברחבי תבל, בני האדם הנבחרים שלי חיים בכבודי, ומבורכים באופן שאין דומה לו, לא כבני אדם החיים בקרב בני אדם, אלא כבני אדם החיים עם אלוהים. כולם חוו את השחיתות של השטן וטעמו את המרירות והמתיקות של החיים. כעת, כשהם חיים באורי, איך ייתכן שהם לא יתרוננו? איך ייתכן שמישהו יוותר על רגע כה יפהפה וייתן לו לחלוף? בני אדם! שירו כעת את השירים שבלבכם ורקדו למעני! תנו ללבכם הישר לנסוק כעת והעלו אותו כקורבן מנחה למעני! הכו בתוף כעת ונגנו למעני! אני זוהר על פני התבל כולה! אני מראה לבני האדם את פניי רבי הכבוד! אני ארעים! אתעלה על התבל! אני כבר מולך בקרב בני האדם! בני האדם מהללים אותי! אני מרחף בשמי התכלת ובני האדם נעים ביחד איתי. אני צועד בקרב בני האדם ואנשיי מקיפים אותי! לבם של בני האדם צוהל, ושיריהם מרעידים את התבל וסודקים את הרקיע! התבל כבר לא אפופה בערפל. כבר אין בוץ, וכבר אין הצטברות של שפכים. בני האדם הקדושים של התבל! תחת בדיקתי, סבר פניכם האמיתי מתגלה. אתם לא בני אדם המכוסים בטינופת, אלא קדושים טהורים כאבן הירקן – כולכם יקיריי וכולכם העונג שלי! כל הדברים חוזרים לחיים! כל הקדושים בשמיים משרתים אותי, נכנסים לחיבוקי החם, כבר לא בוכים, כבר לא חרדים, מעלים את עצמם כקורבנות מנחה למעני, חוזרים לביתי, ובמולדתם, הם יאהבו אותי עד אין קץ! ללא שינוי! איפה הצער? איפה הדמעות? איפה הבשר והדם? הארץ איננה עוד, והשמיים הם לעולמים. אני מופיע בפני כל בני האדם, וכל בני האדם משבחים אותי. החיים האלה, היופי הזה, מימי קדם ולנצח נצחים, לא ישתנו. אלה חיים במלכות.

הברק ממזרח | האמירה האחת עשרה

הברק ממזרח  | האמירה האחת עשרה

על כל מי שנמנה על האנושות לקבל את השקפתה של רוחי ולבחון בקפידה כל מילה ומעשה שלו, ויתרה מזו, עליו להתבונן במעשיי המופלאים. איך אתם מרגישים בשעת הופעת המלכות על פני האדמה? כשבניי ובני עמי זורמים אל כס מלכותי, אני פותח בשיפוט באופן רשמי לפני הכיסא הלבן הגדול. כלומר, כשאני מתחיל את עבודתי על פני האדמה באופן אישי, וכשתקופת המשפט מתקרב לקצו, אני מתחיל להפנות את דבריי לתבל כולה ולהשמיע את הקול של רוחי לתבל כולה. באמצעות דבריי, אשטוף ואנקה לחלוטין את כל בני האדם ואת כל צבאות השמיים והארץ, כדי שהאדמה כבר לא תהיה מטונפת ומופקרת, אלא תהפוך למלכות קדושה. אני אחדש את כל הדברים כדי שהם יהיו לשימושי, כדי לטהר אותם מהנופך הארצי ומטעם האדמה שהכתים אותם. על פני האדמה, האדם גישש בחיפוש אחר המטרה והמקור של דבריי והתבונן במעשיי, אך איש מעולם לא הכיר באמת את מקור דבריי ואיש מעולם לא חזה במופלאות של מעשיי. רק כעת, כשאני בא באופן אישי אל בני האדם ואומר את דבריי, האדם זוכה להכיר אותי במקצת, מפנה את המקום השמור "לי" במחשבותיו, ויוצר במקום זאת מקום לאל המעשי שבתודעתם. יש לאדם תפיסות והוא מלא בסקרנות – מי לא ירצה לראות את אלוהים? מי לא ירצה לפגוש את אלוהים? אולם הדבר היחיד התופס מקום מוחלט בלבו של האדם הוא האל שהאדם מרגיש שהוא מעורפל ומופשט. מי היה מבחין בכך אילולא אמרתי לו את זה בפשטות? מי באמת היה מאמין שאני אכן קיים, בוודאות, בלי שמץ של ספק? יש הבדל עצום בין "קיומי" בלבו של האדם לבין "קיומי" במציאות, ואיש לא מסוגל להשוות ביניהם. אילולא הפכתי לבשר ודם, האדם לעולם לא היה מכיר אותי, ואפילו אם הוא היה מתחיל להכיר אותי, הרי שהכרה כזו הייתה בכל שאת תפיסה, הלא כן? בכל יום, אני פוסע בתוך השטף הבלתי פוסק של בני האדם, ובכל יום, אני פועל בקרבו של כל אדם. כשהאדם יראה אותי באמת, הם יהיה מסוגל להכיר אותי בדבריי, והוא יתפוס את אופן דיבורי ואת כוונותיי.

כיצד עליכם לגשת למשימתכם העתידית

הברק ממזרח | כיצד עליכם לגשת למשימתכם העתידית 

האם אתם יכולים לבטא את טבעו של אלוהים של העידן הנוכחי באופן שיש לו חשיבות לעידן הזה? האם אתם יכולים לתאר בפירוט את טבעו של אלוהים, באמצעות האופן שבו חוויתם את עבודתו של אלוהים? כיצד אתם יכולים לתאר אותו כראוי, באופן נאות, כך שבני אדם אחרים יוכלו ללמוד על החוויות שלכם? כיצד תעבירו הלאה את התובנות והחוויות שלכם אל המאמינים העלובים, האומללים והאדוקים שרעבים וצמאים לצדק וממתינים לכם שתרעו אותם כצאן? אילו טיפוסים ממתינים שתרעו אותם? האם אתם יכולים להעלות בדעתכם? האם אתם מודעים לעול שאתם נושאים על כתפיכם, לשליחותכם ולאחריותכם? איפה תחושת השליחות ההיסטורית שלכם? כיצד תשרתו כמדריכים לעידן הבא? האם יש לכם תחושה חזקה של מדריכים? כיצד תסבירו את אדון הכל? האם הוא באמת אדון כל היצורים החיים וכל החומר בעולם? אילו תוכניות יש לכם להתקדמות של שלב העבודה הבא? כמה בני אדם מחכים לכם שתרעו אותם? האם המטלה שהוטלה עליכם כבדת משקל? בני האדם האלה אומללים, עלובים, עיוורים ואובדים המייללים בחשכה, "איפה הדרך?" כמה הם משתוקקים שהאור ירד אליהם כמו כוכב נופל ויפזר את כוחות החושך שדיכאו את בני האדם מזה שנים כה רבות. מי יודע באיזה קוצר רוח הם מייחלים לכך, ועד כמה הם משתוקקים לכך יומם ולילה? בני האדם האלה, אשר סובלים עמוקות, נותרים כלואים במרתפי החשכה, ללא תקווה להשתחרר, אפילו ביום שבו האור יאיר. מתי הם יפסיקו לבכות? הנפשות השבריריות האלה שמעולם לא זכו למנוח בהחלט סובלות מאוד. החבלים חסרי הרחמים וההיסטוריה הקפואה במקומה בודדו אותם. מי שמע אי-פעם את יללותיהם? מי ראה אי-פעם את פניהם האומללים? האם אי-פעם חשבתם כמה צער וחרדה שוכנים בלבו של אלוהים? כיצד הוא יכול לראות את האנושות התמימה שהוא ברא במו ידיו סובלת כאלה עינויים? אחרי הכל, האנושות היא אותם יצורים חסרי מזל שהורעלו. על אף שהם שרדו עד היום הזה, מי היה מעלה בדעתו שהשטן הרעיל אותם זה מכבר? האם שכחתם שאתם נמנים על הקורבנות? מתוך אהבתכם לאלוהים, אתם לא מוכנים לחתור להושיע את הניצולים? האם אתם לא מוכנים להתאמץ ככל יכולתכם כדי לגמול לאלוהים, שאוהב את האנושות כילדיו? כיצד אתם מפרשים את היותכם כלים המשתמשים את אלוהים כדי לחיות את חייכם יוצאי הדופן? האם אתם באמת נחושים ובטוחים מספיק כדי להביא לידי ביטוי חיים של אדם אדוק שמשרת את אלוהים?

הברק ממזרח | מהו אדם אמיתי

הברק ממזרח |מהו אדם אמיתי

תפקידי הוא לנהל את האדם. מעבר לכך, נגזר עליו שאכבוש אותו כשבראתי את העולם. בני האדם לא יודעים שאכבוש אותם לחלוטין באחרית הימים, והם גם לא מודעים לכך שהעדות לכך שאביס את השטן היא כיבוש בני האנוש המרדניים. אך כבר אמרתי לאויבי כשהוא נאבק בי שאכבוש את מי שנלקחו על ידי השטן וכבר מזמן הפכו לילדיו ולמשרתיו הנאמנים השומרים על ביתו. המשמעות המקורית של המילה "כיבוש" היא הבסה, השפלה. על פי הגדרתו של עם ישראל, פירושה הוא תבוסה מוחלטת, השמדה, והבראת מישהו למצב שהוא לא יכול להתנגד לי עוד. אך כפי שאתם מגדירים זאת כיום, פירושה הוא כיבוש. עליכם לדעת שאני מתכוון להשמיד ולהרוס לחלוטין את המזיק שקרבם של בני האנוש, כך שהוא לא יוכל עוד למרוד בי, ועל אחת כמה וכמה לא יוכל לקטוע את עבודתי או להפריע לה. לכן, בעיני בני האדם פירוש המילה הוא כיבוש. תהיה הקונוטציה של המונח אשר תהיה, עבודתי היא להביס את האנושות. זאת מפני שהאנושות אכן קשורה בניהול שלי, אך ליתר דיוק, האנושות אינה אלא אויבת שלי. האנושות הוא השטן המתנגד לי וממרה את פי. האנושות אינה אלא התולדה של השטן שאותו קיללתי. האנושות אינה אלא צאצא הארכי-מלאך שבגד בי. האנושות אינה אלא המורשת של השטן, המסוכסך עמי, שאותו כבר תיעבתי ודחיתי. הרקיע מעל האנושות קודרים ואפלים ואין בו ולו ניצוץ של בהירות. העולם האנושי שרוי בעלטה מוחלטת, ובעלטה כזו, בן אדם לא יכול לראות את ידו כשהוא פורש אותה מולו, ולא יכול לראות את השמש כשהוא מרים את ראשו. הדרך שלרגליו היא דרך בוצית ומלאת מהמורות, מתעקלת ונפתלת. הארץ כולה זרועה גוויות. הפינות באפלה מלאות בשרידי המתים. הפינות הקרות והחשוכות דחוסות בהמוני שדים המתגוררים שם. גם לאורך כל תולדות האנושות, המוני שדים מופיעים לפרקים. צאצאיהם של שפע בהמות מכוסים בזוהמה נלחמים פנים אל פנים במאבק אכזרי שקולו מעורר אימה בלב. בזמנים כאלה, בעולם כזה, וב"גן עדן ארצי" כזה, היכן מחפשים את רגעי האושר שבחיים? לאין הולכים למצוא את יעד החיים? האנושות שמזמן נרמסה תחת רגלי השטן, פועלת בצלם השטן – והיא אף מהווה התגלמות שלו. בני האנוש הם העדות לכך שהם "עדי השטן, ללא ספק." בני אנוש כאלה, חלאות אדם שכאלה או צאצאים כאלה של משפחת האדם המושחתת – איך הם יוכלו להיות לשאת עדות על אלוהים? מהיכן מגיע כבודי? היכן עדי? האויב הניצב נגדי ומשחית את האנושות כבר הכתים את האנושות, את הבריאה שלי, הגדושה בכבודי ובהבאתי לידי ביטוי. הוא גנב ממני את כבודי, ומה שהוא הטמיע באדם אינו אלא רעל עם קורטוב של כיעורו של השטן, וקורטוב ממיץ פרי עץ הדעת. בראשית בראתי את האנושות, כלומר, בראתי את אבי האנושות, אדם. הוא היה מוחשי ובעל צורה, וגדוש חיוניות, ובנוסף, כבודי היה לו לחברה. היה זה היום המכובד שבו בראתי את האדם. לאחר מכן, נוצרה חווה מגופו של אדם, והיא הייתה אם האנושות. כך היו ברואיי מלאים בנשמת החיים שלי וגדושים בכבודי. בראתי את אדם במו ידיי והוא היה ייצוג של צלמי. אם כן, הפירוש המקורי של "אדם" היה להיות הבריאה שלי, שהוטמעו בה החיוניות והכבוד שלי, שהיא מוחשית ובעלת צורה טובה, עם רוח ונשמת חיים. הוא היה הבריאה היחידה שזכתה לרוח ושיכולה הייתה לייצג אותי, להיות בצלמי ולזכות בנשמת החיים שלי. בראשית, חווה הייתה הברייה השנייה בעלת נשמת החיים שהחלטתי לברוא, כך שהפירוש המקורי של "חווה" היה להיות בריאה שייעודה הוא להמשיך את כבודי, שהיא מלאה בחיוניות ויתרה מזאת, שכבודי מוטמע בה. חווה יצאה מאדם, כך שגם היא הייתה בצלמי, מפני שהיא הייתה הברייה השנייה שנבראה בצלמי. הפירוש המקורי של "חווה" היה להיות יצור חי, שקיבל רוח, שקיים בבשר ודם, שהיה העדות השנייה שלי וכן צלמי השני באנושות. הם היו אבי האנושות ואם האנושות, האוצר הטהור והיקר שלה, ובמקור הם היו יצורים חיים בעלי רוח. עם זאת, השטן רמס ובזז את צאצאי אבות האנושות וסגר את העולם האנושי בעלטה גמורה, כך שהצאצאים האלה לא מאמינים עוד בקיומי. הדבר המתועב עוד יותר הוא העובדה שבו-בזמן שהשטן משחית ורומס בני אדם, הוא לוקח באכזריות את כבודי, את עדותי, את החיוניות שהענקתי לבני האדם, את נשמת החיים והחיים שנפחתי לתוכם, את כל כבודי בעולם האנושי ואת כל המאמץ והטרחה שהשקעתי באנושות. האנושות לא נמצאת עוד באור. היא איבדה את כל אשר הענקתי לה, והיא משליכה מעליה את הכבוד שהענקתי. כיצד יוכלו בני האדם להודות בכך שאני אדון הבריאה? כיצד יוכלו להאמין בקיומי בשמיים? כיצד יוכלו לגלות את ביטוי כבודי בארץ? כיצד יוכלו הנכדים האלה להחשיב את האל שאבותיהם יראו מפניו כאדון הבריאה שלהם? הנכדים מעוררי הרחמים האלה "העניקו" לשטן בנדיבותם את הכבוד, את הצלם וכן את העדות שהענקתי לאדם וחווה, ואת החיים שהוענקו לאנושות שבהם היא תלויה. הם כלל לא שמים לב לנוכחותו של השטן, כשהם נותנים לו את כל כבודי. האין זה המקור להגדרה של "חלאת אדם"? כיצד יכולה אנושות כזו, שדים רשעים שכאלה, גוויות מהלכות שכאלה, דמויות כאלה של השטן, אויבים כאלה שלי להחזיק בכבודי? אשיב לעצמי את כבודי, את עדותי בקרב בני האדם, ואת כל מה שהיה שייך לי בעבר ושנתתי לאנושות לפני זמן רב – אכבוש את האנושות לחלוטין. עם זאת, עליכם לדעת שבני האדם שבראתי היו קדושים, בצלמי ועם כבודי. במקור, הם לא היו שייכים לשטן, ולא היו נתונים לרמיסתו, אלא ביטוי טהור שלי הנקי מכל שמץ של רעל השטן. לפיכך, אני מודיע לכולם שאני רוצה רק את מה שבראתי במו ידיי, את הטהורים שלי האהובים עליי, שמעולם לא היו שייכים לאף ישות אחרת. יתרה מזאת, אתענג מהם ואראה בהם את כבודי. אולם רצוני הוא לא באנושות שהשטן השחית ואשר שייכת לשטן היום, שכבר אינה בריאתי המקורית. כיוון שאני רוצה להשיב לעצמי את כבודי בעולם האנושי, אכבוש לחלוטין את הניצולים הנותרים של האנושות, כהוכחה לכבודי בניצחוני על השטן. אני רואה בעדותי רק התממשות ומקור הנאה. זוהי כוונתי.

הברק ממזרח | האמירה התשע עשרה

הברק ממזרח | האמירה התשע עשרה

יאה לאנושות להשתמש בדבריי כתשתית להישרדותה. האדם חייב לבסס את חלקו האישי בכל חלק מדבריי – אחרת האדם ימיט על עצמו אסון, כאילו הוא שאף להשמדתו שלו. האנושות לא מכירה אותי, ומשום כך, במקום להציע לי את חייהם בתמורה, כל מה שבני האדם עושים הוא להתהלך לפניי עם אשפה בידיהם במטרה לְרַצות אותי. אולם אני לא מרוצה כלל וכלל מהמצב הקיים, ואני ממשיך להציב דרישות לאנושות. אני אוהב את המחוות של האדם, אבל אני שונא את הסחיטות שלו. לכל בני האדם יש לב מלא בתאוות בצע – נדמה שהלב האנושי משועבד לשטן והאדם לא מסוגל לצאת לחופשי ולהעניק לי את לבו כקורבן מנחה. כשאני מדבר, האדם מקשיב לקולי בריתוק, אך כשאני מפסיק לדבר, הוא ממשיך שוב ב"עסקים" שלו וחדל לגמרי להתייחס לדבריי, כאילו דבריי הם נספח לעסקים שלו. תמיד החמרתי עם האנושות, אך יחד עם זאת הייתי סבלני ורחב לב אל האנושות. לכן, בזכות רחמיי, בני האנוש הפכו כולם לגאוותנים שלא מסוגלים למודעות עצמית ולאינטרוספקטיבה, והם מנצלים את הבלגתי כדי להונות אותי. לאף אחד מהם לא אכפת ממני באמת, ואף אחד מהם לא נוצר אותי באמת כדבר יקר ללבו – רק כשיש להם רגע פנאי, הם מביעים כלפיי כבוד שטחי. גם כך, המאמץ שהשקעתי באדם הוא רב לאין ערוך. הקדשתי לאדם עבודה מסוג חסר תקדים, ומלבד זאת, הענקתי לו עול נוסף כדי שהאדם יוכל לרכוש ידע ולהשתנות באמצעות מה שיש לאלוהים ומה שאלוהים הינו. אני לא דורש מהאדם להיות צרכן בלבד, אלא שאני דורש ממנו להפוך אותו ליצרן המסוגל להביס את השטן. אני אומנם לא דורש דבר מהאדם, אך כן יש לי אמות מידה לדרישות שלי, מכיוון שיש למעשיי תכלית ועקרונות: אני לא משתעשע באקראי כפי שהאדם מדמיין, ואני לא מעצב את השמיים והארץ וכל צבא הבריאה מתוך גחמה. דרך עבודתי, האדם אמור להיות מסוגל לראות דבר מה ולהשיג דבר מה. אסור לו לבזבז את אביב נעוריו, או להתייחס לחייו כאל בגד שמצטבר עליו אבק מבלי משים. במקום זאת, עליו לעמוד על המשמר ולהגן על עצמו, ולקחת לעצמו מהשפע שלי כדי להסב לעצמו הנאה. עליו לעשות זאת עד שלמעני, הוא לא יוכל לשוב אל השטן, ושלמעני, הוא יפתח במתקפה על השטן. מה שאני דורש מהאדם פשוט כל כך, הלא כן?

הברק ממזרח | האמירה העשרים ושתיים

הברק ממזרח | האמירה העשרים ושתיים

האדם חי בתוך האור, אך הוא לא מודע לערכו הרב של האור. הוא לא יודע את מהותו של האור ואת מקורו של האור, ויתרה מזו, הוא לא יודע למי האור שייך. מיד לאחר שהענקתי לאדם את האור, בחנתי את מצבו של האדם: משום האור, כל בני האדם משתנים וגדלים, והם עזבו את החושך. אני מביט בכל פינה בתבל ורואה שההרים נבלעים בערפל, שהמים קפאו מהקור, ושמשום בואו של האור, בני האדם מביטים למזרח בתקווה לגלות משהו יותר יקר ערך – אך האדם עדיין לא מסוגל לזהות כיוון ודאי בתוך הערפל. מפני שהעולם כולו מכוסה בערפל, כשאני מביט מתוך העננים, האדם אף פעם לא מגלה את קיומי. האדם מחפש משהו על פני האדמה; נדמה שהוא תר אחר מזון; נדמה שהוא מתכוון להמתין לבואי, אך הוא לא מכיר את יומי, וכל מה שהוא יכול לעשות הוא להביט לעתים תכופות בנצנוץ האור במזרח. מבין כל העמים, אני מחפש בני אדם שהם באמת כלבבי. אני מהלך בקרב כל העמים וחי בקרב כל העמים, אך האדם בריא ושלם על פני האדמה, ולכן איש לא באמת כלבבי. בני האדם לא יודעים איך לדאוג לרצוני, הם לא יכולים לראות את מעשיי, הם לא יכולים לנוע באור והאור לא יכול להאיר אותם. על אף שהאדם תמיד נצר את דבריי בלבו, הוא לא מסוגל לזהות את מזימותיו הערמומיות של השטן. מפני ששיעור קומתו של האדם עלוב מדי, הוא לא מסוגל לעשות כל מה שהוא רוצה. האדם מעולם לא אהב אותי בכנות. כשאני מרומם אותו, הוא מרגיש לא ראוי לכך, אך זה לא גורם לו לנסות לְרַצות אותי. הוא בסך הכל מחזיק בידו את המעמד שנתתי לו ובוחן אותו בקפידה. משום שהוא אדיש לחביבותי, הוא מתעקש במקום זאת לזלול את הברכות שמעמדו טומן בחובו. האין זה הליקוי של האדם? כשההרים זזים, האם הם יכולים לשנות את מסלולם כדי לא לפגוע במעמדכם? כשהמים זורמים, האם הם יכולים לעצור לפני מעמדכם? האם מעמדכם יכול להניע את השמיים והארץ לאחור? פעם הייתי רחום כלפי האדם שוב ושוב, אך איש לא הוקיר זאת או נצר זאת בלבו – הוא בסך הכל הקשיב לכך כאל סיפור או קרא זאת כרומן. האם דבריי באמת לא מרגשים את לבו של האדם? האם לאמירותיי אין כל השפעה? האם ייתכן שאיש לא מאמין בקיומי? האדם לא אוהב את עצמו – במקום זאת, הוא עושה יד אחת עם השטן כדי לתקוף אותי ומשתמש בשטן כ"נכס" כדי לשרת אותי. אני אחדור לכל מזימותיו הערמומיות של השטן ואמנע מבני האדם על פני האדמה ללכת שולל אחרי השטן, כדי שהם לא יתנגדו לי משום קיומו של השטן.

האמירה העשרים

הברק ממזרח | האמירה העשרים 

השפע בביתי רב מספור ובלתי-נתפס, אך האדם מעולם לא בא אליי כדי ליהנות ממנו. הוא לא מסוגל ליהנות ממנו לבדו וגם לא מסוגל להתגונן בכוחות עצמו. במקום זאת, הוא תמיד שם את מבטחו באחרים. מבין כל בני האדם שאני מתבוננן בהם, איש מעולם לא חיפש אותי במכוון ובאופן ישיר. כל בני האדם מתייצבים בפניי לאחר שאחרים דחקו בהם לעשות זאת – הם נוהים אחר הרוב ולא רוצים לשלם את המחיר או להקדיש את הזמן כדי להעשיר את חייהם. לכן אין אף אדם שאי-פעם חי במציאות, וכל בני האדם חיים חיים ללא משמעות. משום האורחות והמנהגים ארוכי השנים של האדם, גופם של כל בני האדם רווי בריח האדמה הארצית. כתוצאה מכך, האדם הפך לאדיש; הוא שווה נפש לנוכח חורבן העולם, ובמקום זאת, הוא מתעסק בהנאה בעולם הקפוא הזה. חיי האדם חסרים כל חמימות ונעדרים כל טעם אנושי או אור, אך הוא התרגל לכך והוא מעביר חיים שלמים ללא ערך שבהם הוא נחפז אנה ואנה מבלי להשיג דבר. יום המוות הולך וקרב כהרף עין, והאדם ימות מוות מר. בעולם הזה, הוא מעולם לא השיג דבר או זכה בדבר – הוא רק בא בחופזה ועוזב בחופזה. איש מבני האדם שאני משקיף עליהם מעולם לא הביא דבר או לקח דבר, ולכן האדם מרגיש שהעולם לא הוגן. אולם איש לא מוכן להסתלק מהר יותר. בני האדם סתם מחכים ליום שבו ההבטחה שלי מהשמיים תרד פתאום אל בני האדם ותאפשר להם לחזות שוב בדרך לחיי נצח כשהם סוטים מדרך הישר. לכן האדם מפתח קיבעון לכל מעשה ופעולה שלי כדי לראות אם אני באמת מקיים את מה שהבטחתי לו. כשהוא בעיצומם של סבל או מכאוב עצום, או כשהוא עובר ניסיונות ועומד להיכשל, האדם מקלל את יום הולדתו ומייחל להיחלץ מצרותיו ולעבור למקום אידאלי אחר. אולם, עם חלוף הניסיונות, האדם מתמלא שמחה. הם מברך על יום הולדתו על פני האדמה ומבקש שאברך את יום הולדתו. באותו רגע, האדם כבר לא מזכיר את השְבועות של העבר מפחד עז שהמוות יבוא אליו בשנית. כשידיי מרוממות את העולם, בני האדם רוקדים בשמחה ומפסיקים להיות עצובים וכולם נתלים בי. כשאני מכסה את פניי בידיי ומבריח את בני האדם אל מתחת לאדמה, הם מיד חווים קוצר נשימה והם בקושי מסוגלים לשרוד. הם כולם קוראים אליי בפחד עז שאשמיד אותם, משום שהם כולם רוצים לחזות ביום שבו אזכה לכבוד. האדם הופך את יומי ליסוד קיומו, והאנושות שרדה עד היום רק מפני שבני האדם מחכים בשקיקה ליום שבו כבודי יגיע. הברכה שגזרתי היא שמי שנולד באחרית הימים הוא מאלה שהתמזל מזלם לחזות בכל כבודי.

חיים חדשים במלכות - "כאן ועכשיו אנחנו מתכנסים" (סרטון מוסיקלי רשמי)

כאן ועכשיו אנחנו מתכנסים

אוהבים זה את זה, אנחנו משפחה, אה... אה...כאן ועכשיו אנחנו מתכנסים, התכנסות של אוהבי אלוהים.בלי דעה קדומה, בקרבה גדולה, אושר ומתק ממלאים ליבנו.אתמול נטשנו חרטה ואשמה. היום נבין זה את זה, חיים באהבת אלוהים.יחדיו, כה מאושרים אנחנו, חופשיים מבשר, אחים, אחיות, אוהבים זה את זה, אנחנו משפחה.בלי דעה קדומה, בקרבה גדולה, אה... אה...כאן ועכשיו אנחנו מתכנסים, התכנסות של בני אדם בעולם כולו.
חולקים רגשותינו כשנפרדנו, וכן חוויות וידע שקיבלנו.
עכשיו נלך במסלול הנפלא של החיים, לפנינו עתיד נעים, בהיר ומלא תקווה.
עתיד נעים ובהיר. אה... אה...
כאן ועכשיו אנחנו מתכנסים, אבל במהירה ניפרד.
עמוסים בתפקיד שהטיל עלינו אלוהים וברצונו, נעזוב זה את זה לשם עבודתו של אלוהים.
כשאנו מתכנסים, אנו צוחקים ומדברים בשמחה, וכשאנו עוזבים, אנו מעודדים זה את זה.
אהבתו של אלוהים, מקור היותנו נאמנים עד קץ.
למען עתיד יפה, נעשה כל שנוכל.
למען עתיד יפה, נעשה כל שנוכל.
מתוך "לכו בעיקבות השה ושירו שירים חדשים"
הברק ממזרח, כנסיית האל הכול יכול נוסדה בעקבות הופעתו ועבודתו של, הביאה השנייה של ישוע אדוננו, המשיח של אחרית הימים. החברים בכנסייה הם אלה המקבלים את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים, והנכבשים וניצלים באמצעות דבריו. האל הכול יכול ייסד את הכנסייה לבדו והוא שמנהיג אותה כרועה. היא במפורש לא נוסדה על ידי אדם. המשיח הוא האמת, הדרך והחיים. צאנו של אלוהים שומעות בקולו של אלוהים. כל עוד תקראו את דברי האל הכול יכול, תבינו שאלוהים אכן הופיע.

היינו מושחתים, אך אלוהים הושיענו. יש לנו שפה משותפת ואותו לב, אותו רצון.

ברק ממזרח |פירושים לאמירה השלישית

ברק ממזרח |פירושים לאמירה השלישית

היום כבר לא עידן החסר, וכבר לא עידן הרחמים, אל עידן המלכות, שבו אנשי האל מתגלים – העידן שבו אלוהים עושה דברים ישירות דרך אלוהיותו. לפיכך, בפסקה הזו בדברי האל, אלוהים מוביל את כל מי שמקבל את דבריו אל המישור הרוחני. בפסקה הפותחת, הוא עורך את ההכנות האלה מראש, ואם האדם יכיר את דברי האל, הוא יעקוב אחר הגבעול ויגיע אל האבטיח, ויתפוס ישירות את מה שאלוהים רוצה להשיג באנשיו. בעבר, בני האדם נבחנו תחת התואר "עושי שירות", וכיום, אחרי שהם עברו את הניסיון, הכשרתם נפתחת באופן רשמי. בנוסף על כך, על בני האדם להכיר טוב יותר את עבודתו של אלוהים על סמך דבריו בעבר, ועליהם לראות בדברים ובגוף, וברוח ובגוף, יחידה אחת שלמה ובלתי ניתנת להפרדה – פה אחד, לב אחד, פעולה אחת ומקור אחד. דרישה זו היא הדרישה הרמה ביותר שאלוהים הציב לאדם מאז הבריאה. מכאן ניתן לראות שאלוהים רוצה להשקיע חלק ממאמציו באנשיו, שהוא רוצה להפגין בהם כמה אותות ומופתים, וחשוב מכך, שהוא רוצה לגרום לכל בני האדם להישמע לכלל עבודתו ודבריו של אלוהים. מהיבט אחד, אלוהים עצמו תומך בעדות שלו, ומהיבט אחר, הוא הציב דרישות לאנשיו, וביטא את הצווים המנהליים של אלוהים לציבור הרחב: לפיכך, מכיוון שאתם נקראים אנשיי, הדברים הם לא כמו שהם היו בעבר. עליכם להאזין לי ולהישמע לאמירות רוחי ולציית בהקפדה לעבודתי, ואסור לכם להפריד בין רוחי ובשרי, משום שאנחנו אחד מטבענו, ואיננו נפרדים. בכך, על מנת למנוע את זניחת בני האדם את אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם, יש שוב דגש על "משום שאנחנו אחד מטבענו, ואיננו נפרדים". משום שזניחה כזו היא עבירה של האדם, היא נמנית שוב על הצווים המנהליים של אלוהים. לאחר מכן, אלוהים מיידע את בני האדם לגבי ההשלכות של הפרת הצווים המנהליים של אלוהים, מבלי להסתיר דבר, באומרו שמי שיפר את הצווים "ינחל אובדן ולא יהיה מסוגל לשתות מכוס המרה שלו". מפני שהאדם חלש, לאחר שהוא שומע את הדברים האלה, הוא לא יכול שלא להיזהר יותר מאלוהים בלבו, משום שדי ב"כוס המרה" כדי לגרום לבני האדם להרהר לזמן מה. יש לבני האדם פירושים רבים ל"כוס המרה" שאלוהים מדבר עליה: קבלת שיפוט הדברים או סילוק מהמלכות, בידוד למשך פרק זמן מסוים, חוויית השחתה של הבשר והדם בידי השטן והידבקות ברוחות רעות, זניחה בידי רוח האל או סיום ייסורי הבשר וירידה תהום שאולה. הפירושים האלה הם מה שמוחם של בני האדם יכול להגות, ולכן בדמיונם, בני האדם לא מסוגלים להתעלות עליהם. אולם מחשבותיו של אלוהים שונות מאלה של האדם. כלומר, המילים "כוס המרה" לא מתייחסות לאף אחת מההשערות האלה, אלא למידה שבה בני האדם יכירו את אלוהים לאחר שהם יקבלו את טיפולו של אלוהים. אם לנסח זאת ביתר בירור, כשמישהו מפריד באופן שרירותי בין רוח האל לבין דבריו, בין דברי האל וגופו, או בין רוח האל והבשר והדם שהוא עוטה, לא רק שהאדם הזו לא מסוגל להכיר את אלוהים בדברי האל, אלא שהוא קצת חודש באלוהים – ולאחר מכן הוא מתעוור יותר בכל צעד ושעל. הדמיון של בני האדם שבו הם מנותקים באופן ישיר אינו מדויק. במקום זאת, הם נופלים בהדרגה אל תוך הייסורים של אלוהים, כלומר הם יורדים אל אסונות אדירים, ואיש לא יכול להיות תואם להם, כאילו שדבקו בהם רוחות רעות וכאילו הם זבוב חסר ראש המתנגש בדברים בכל אשר הוא פונה. למרות זאת, הם לא מסוגלים לעזוב. בלבם, הדברים קשים מאין כמותם, כאילו יש סבל בל יתואר בלבם, אך הם לא מסוגלים לפצות את פיהם, והם מעבירים את כל היום בטראנס ללא יכולת לחוש באלוהים. תחת הנסיבות האלה, צוויו המנהליים של אלוהים מאיימים עליהם, ולכן הם לא מעזים לעזוב את הכנסייה על אף שהם לא נהנים כלל. זה מה שנקרא "מתקפה מחוץ ומפנים", וזה דבר שקשה מאוד לבני האדם לעמוד בו. מה שנאמר כאן שונה מתפיסותיהם של בני האדם, והסיבה לכך היא שבנסיבות האלה, הם עדיין לא יודעים כיצד לחפש את אלוהים, וזה קורה כשאלוהים מפנה להם עורף, ובאופן חשוב מכך, ממש כמו חסרי אמונה, הם כלל לא מסוגלים לחוש באלוהים. אלוהים לא מושיע בני אדם כאלה ישירות. כשכוס המרה שלהם מתרוקנת זה הרגע שבו מגיע יומם האחרון. אך באותו רגע, הם עדיין מחפשים את רצונו של אלוהים ומייחלים ליהנות רק קצת יותר – אך הפעם הזו שונה מהעבר, אלא אם יש נסיבות מיוחדות.

האמירה השמונה עשרה

ברק ממזרח | האמירה השמונה עשרה

לאורו של ברק, כל בעל חיים מתגלה בדמותו האמיתית. בדומה לכך, תחת אורי, בני האנוש השיבו לעצמם את הקדושה שפעם הייתה להם. הו, העולם המושחת של העבר סוף-סוף קרס אל המים המזוהמים, טבע בהם, והתמוסס לכדי בוץ! הו, כל האנושות שבראתי סוף-סוף שוב קמה לתחייה באור, מצאה את יסוד קיומה, והפסיקה להיאבק בבוץ! הו, שפע יצירי הבריאה שבידיי! מדוע הם לא מתחדשים באמצעות דבריי? מדוע הם לא באים לידי ביטוי באור? הארץ כבר לא דוממת ושקטה, והשמיים כבר לא שוממים ועצובים. תוהו ובוהו כבר לא מפריד בין השמיים והארץ, הם מאוחדים והם לעולם ייפרדו שוב. באירוע המשמח הזה, ברגע זה של עליזות, הצדק והקדושה שלי עוברים במרחב התבל, וכל האנושות מהללת אותם בלי הפסק. ערי השמיים צוחקות בעליצות וממלכות הארץ רוקדות בשמחה. מי לא צוהל ברגע הזה? ומי לא בוכה ברגע הזה? הארץ במצבה הקדמוני שייכת לשמיים, והשמיים מאוחדים עם הארץ. האדם הוא החוט המאחד את השמיים והארץ, והודות לקדושתו והודות להתחדשותו, השמיים כבר לא נסתרים מהארץ, והארץ כבר לא שותקת כלפי השמיים. פני האנושות מעוטרים בחיוכים מסופקים, ולבה כולו מתיקות ללא גבול. בני האדם לא רבים זה עם זה, ובני האדם לא מכים זה את זה. האם יש בני אדם כלשהם שלא חיים בשלום עם הזולת לאורי? האם יש בני אדם כלשהם שממיטים חרפה על שמי ביומי? כל בני האנוש שולחים אליי את מבטם המעריץ, ובלבם הם קוראים לי בסתר. חקרתי כל מעשה של האנושות: בין בני האנוש שהתנקו, אין כאלה שממרים את פי, ואין כאלה המותחים עליי ביקורת. האנושות כולה אפופה בטבעי. כולם מתחילים להכיר אותי, מתקרבים אליי ומעריצים אותי. אני עומד איתן ברוח האדם, אני מרומם יותר מכל בעיני האדם ואני זורם בעורקיו. התרוממות הרוח השמחה בלבם של בני האדם ממלאת כל מרחב על פני האדמה, האוויר קר וצלול, ערפל כבד כבר לא מכסה את הקרקע, והשמש זורחת וזוהרת.